אנג'ל נ' בית ג'נרל עלית מהנדסים בע"מ

פסק דין

לפנינו תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעת, לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ללא קיום חובת השימוע. עוד עותר התובע לתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק בגין פיטוריו, שהיו, כך לטענתו, גם בניגוד להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998.

כמו כן, עותר התובע לתשלומים נוספים: גמול שעות נוספות; פדיון חופשה; הפרשי תגמולים; החזר ניכויים שלא כדין; הלנת פיצויי פיטורים.

העובדות לענייננו:

הנתבעת היא חברה פרטית הרשומה בישראל, העוסקת במכירה ובמתן שירותי אחזקה למוצרי חשמל שונים.

התובע הועסק בנתבעת כטכנאי מיזוג אוויר, החל מיום 7.10.09.

ביום 6.7.10 אירעה לתובע תאונת דרכים. אשר לאירועים שהתרחשו לאחר תאונת הדרכים, נפרט בהמשך פסק הדין.

החל מיום 4.11.10, שהה התובע בחופשת מחלה. בתעודת המחלה צוין כי התובע אינו מסוגל לעסוק בעבודתו, או בעבודה מתאימה אחרת, מיום 4.11.10 עד ליום 30.11.10.

במכתב מיום 15.11.10, הודיעה הנתבעת לתובע על פיטוריו, וזאת בתום ניצול מכסת ימי המחלה שעמדו לרשותו:

"הרינו להודיעך על הפסקת עבודתך בחברתנו החל מתאריך 15.11.10

(ע"פ סעיף 4א לחוק דמי מחלה ופיטורים בתקופת הזכאות לדמי מחלה. מתום ימי זכותך בימי מחלה בסך של 10.5 ימים).

ניתנת לך בזאת הודעה מוקדמת עפ"י חוק 30 ימים עד לתאריך 14/12/10.

תקופת עבודה בחברתנו מתאריך 7/10/09 עד תאריך 14/12/10.

אנו מאחלים לך הצלחה בהמשך דרכך".

דיון והכרעה:

מטעם התובע העידו: התובע; בנו של התובע- מר יהב אנג'ל, שעבד בצוותא עם התובע בחלק מהמועדים הרלוונטיים לתביעה. מר שמחה אספלר: עבד בנתבעת כטכנאי מיזוג אוויר (להלן: "מר אספלר").

מטעם הנתבעת העיד מר יזהר נצר- מנהל השירות בנתבעת (להלן: "מר נצר").

נסיבות סיום עבודתו של התובע- האם פוטר שלא כדין ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה:

התובע טוען כי לאחר שעדכן את הנתבעת בדבר תאונת הדרכים שאירעה לו, החלה הנתבעת להלך עליו אימים ולהזהירו שמא ייעדר מעבודתו, אחרת יפוטר. לטענתו, לאחר מספר ימים בהם שהה בחופשת מחלה, זימן אותו מנכ"ל הנתבעת, מר יובל סבן (להלן: "מר סבן"), לשיחה והציע לו לצרף לעבודה את בנו של התובע בן ה-18 (תלמיד תיכון ששהה בחופשת הקיץ), וזאת על מנת לעזור לתובע בעבודתו. לטענתו, עקב חששו שמא יאבד את מקום עבודתו, הסכים לצרף את בנו לעבודה יחד עמו במהלך חופשת הקיץ. לטענתו, בסוף חופשת הקיץ, המשיך לעבוד לבדו ללא הסיוע של בנו וללא כל עזרה של עובד אחר.

לטענתו, חרף פגיעתו וכאביו העזים המשיך לעבוד עוד כחודשיים ימים, עד אשר ביום 4.11.10 הודיע למנהליו כי הוא אינו מסוגל עוד להמשיך בעבודתו, וכי הוא מתכוון לנוח בביתו כמצוות רופאיו. לטענתו, בעקבות זאת, ביום 15.11.10 (בתום ימי המחלה שנצברו לזכותו) הודיעה לו הנתבעת על פיטוריו לאלתר ונמסר לו מכתב פיטורים.